מדריך לאהבה עצמית
[מאמר מתורגם מאתר :River Falls High School]
מגיע הזמן בחייך שבו נופל לך האסימון.
בתוך מערבולת הפחדים שלך, את עוצרת. מאיפה שהוא, קול פנימי בראש שלך, צועק – מספיק !!!
מספיק עם המאבקים, מספיק עם המלחמות להחזיק מעמד וכמו ילדה שנרגעת אחרי התקף זעם,
את מנגבת את הדמעות, היבבות מפסיקות, את מקנחת את האף, מוחה את הדמעות
ודרך מסך של ריסים רטובים את מתחילה להסתכל על העולם בעיניים חדשות.
זו ההתעוררות שלך.
את מבינה שזה הזמן להפסיק לקוות ולחכות שמשהו ישתנה.
להפסיק לקוות לשמחה, לבטחון, להגנה שתגיע דוהרת מעבר לאופק.
את משלימה עם העובדה שהוא לא נסיך החלומות ואת לא סינדרלה
ושבעולם האמיתי אין תמיד סופים של סיפורי אגדות (או התחלות אם זה סוג העניין),
ושהעירבון ל"הם חיו באושר ועושר" צריך להתחיל איתך ומתוך תוכך.
בתהליך הזה של הקבלה העצמית נולדת תחושה של רוגע.
את מתעוררת לעובדה שאת לא מושלמת ושלא כולם יאהבו אותך תמיד,
יעריכו אותך או יאשרו את מי שאת ומה שאת ושזה בסדר.
את לומדת את החשיבות של לאהוב ולהגן על עצמך,
ובתהליך הזה תחושה של בטחון מחודש נולדת מתוך אישור עצמי.
את מפסיקה להאשים אנשים אחרים על הדברים שהם עשו ולא עשו עבורך
ואת מבינה שהדבר היחיד שאת באמת יכולה לסמוך עליו הוא הבלתי צפוי.
את לומדת שכולם לא יהיו שם תמיד עבורך, וזה לא תמיד קשור אלייך.
אז, את לומדת לעמוד על שלך, ולדאוג לעצמך.
בתהליך הזה תחושת נינוחות, בטחון והגנה נולדת מתוך היכולת שלך לסמוך על עצמך.
את מבינה שהרבה מהדרך שבה ראית את עצמך ואת העולם שסביבך
מושתתת על הרבה מסרים ודעות שנזרעו בתודעה שלך.
את מתחילה לנפות את הזבל שהאכילו אותך על איך את צריכה להתנהג,
איך את צריכה להראות, מה אמורה ללבוש, ואיפה ללכת לקניות,
באיזה כלי תחבורה לנהוג ואיך ואיפה את צריכה לגור,
מה את אמורה לעשות למחייתך ואיך את אמורה לגדל את הילדים ומה את חייבת להורייך.
את לומדת להיפתח לעולמות חדשים ולסוגים שונים של נקודות מבט
ומתחילה להגדיר מחדש את מי שאת, את הערכים שלך ואת הדברים החשובים בעינייך.
את לומדת את ההבדל בין רוצה לצריכה ,
את מתחילה לזרוק את מכלול ההשקפות, האמונות ועקרונות היסוד והערכים שעליהם גדלת,
ובתהליך הזה את לומדת לסמוך על האינסטינקטים שלך.
את לומדת להבדיל בין אחריות לבין אשמה ואת החשיבות של לשים גבולות וללמוד להגיד לא.
את לומדת שללכת עם אשמה זה כמו ללכת עם שק תפוחי אדמה רקובים על הגב שלך.
את לומדת להפסיק להיות קדושה מעונה.
את לומדת אהבה – רומנטית ומשפחתית ואת לומדת איך לאהוב, כמה לתת באהבה,
מתי להפסיק לתת ומתי לעזוב.
את לומדת מתי נתת לעצמך לשים מישהו גבוה בסדר העדיפויות שלך ואילו הוא שם אותך כאופציה.
את לומדת לא להשליך את הצרכים והרגשות שלך לתוך מערכת היחסים.
את לומדת שאת לא תהיי יותר יפה, אינטלגנטית, יותר אהובה או חשובה
בגלל שיש גבר או אישה שמחזיקים את זרועך או ילד שנושא את שמך.
את לומדת להסתכל על יחסים כפי שהם ולא איך שהיית רוצה שהם יהיו.
את מפסיקה לנסות לשלוט באנשים, מצבים ותוצאות.
את לומדת שכמו שאנשים צומחים ומשתנים , כך זה גם עם אהבה,
את לומדת שאין לך זכות לדרוש אהבה בתנאים שלך,
את לומדת שלהיות לבד לא בהכרח אומר להרגיש בדידות.
כשאת מסתכלת במראה את מקבלת סוף סוף את העובדה שאת אף פעם לא תהיי מושלמת
ואת מפסיקה לנסות להשוות את עצמך ולנסות להגיע לתמונה האידיאלית שנמצאת בתוך הראש שלך.
את מפסיקה לעבוד כל כך קשה כדי לטאטא את הרגשות שלך הצידה ולהדחיק אותם,
להחליק דברים, להתעלם מהצרכים שלך.
את לומדת שזו הזכות שלך לרצות דברים שאת רוצה
ולפעמים זה הולם ונחוץ לדרוש ולהביע את הצרכים שלך.
את מגיעה להבנה שאת ראויה שיתיחסו אלייך באהבה , חביבות, רגישות, וכבוד ושאת לא תתפשרי על פחות.
ושאת מרשה רק לידיים של מאהב שמעריך אותך ומכבד אותך להוקיר ולהלל אותך במגע שלו,
בתהליך הזה את מפנימה את המשמעות של כבוד עצמי.
את לומדת שהגוף שלך הוא מקדש. את מתחילה לאכול דיאטה מאוזנת, לשתות יותר מים, לקחת זמן להתעמל.
את לומדת שעייפות פוגעת בנפש ובמצב הרוח ויכולה ליצור ספק ופחד, כך שאת לוקחת יותר זמן לנוח.
בדיוק כמו שאוכל מזין ומתדלק את הגוף, צחוק מתדלק את הנשמה,
כך שאת לוקחת יותר זמן לצחוק ולשחק ולהקיף את עצמך באנשים שמאמינים בך.
את לומדת שכל דבר ששווה להשיג, שווה לעבוד בשבילו.
את לומדת שלייחל למשהו שיקרה הוא דבר מאוד שונה מלעבוד בכיוון של לגרום לו לקרות.
ויותר חשוב מכך, את לומדת שבמטרה להשיג הצלחה, את צריכה כיוון, משמעת והתמדה.
את גם לומדת שאף אחד לא יכול לעשות הכל לבד ושזה ממש בסדר לבקש ולקבל עזרה.
את לומדת שהדבר היחידי שאת צריכה ממש לפחד ממנו הוא הפחד בעצמו.
את לומדת לצעוד דרך הפחדים שלך כי את יודעת שתוכלי לשרוד
ושהמשמעות של לוותר ולתת לפחדים לנהל אותך ולהכנע לפחדים שלך
משמעותם לוותר על הזכות לחיות את החיים בתנאים שלך.
את לומדת שהחיים לא תמיד הוגנים,
את לא מקבלת תמיד מה שאת חושבת שאת ראויה לו,
ושלפעמים דברים רעים קורים לאנשים טובים שלא היינו מצפים שיקרה להם משהו.
את לומדת שאלוהים לא תמיד מעניש אותך או נכשל בלענות לתפילות שלך.
זה פשוט שאת כרגע לא רואה את התמונה הגדולה
ואיך הקשיים והכאבים שאת עוברת הם מתנה גדולה גדולה גדולה
שמאפשרת לך לעשות מהפך משמעותי שלא היית עושה בחיים בלעדיהם.
את לומדת להתמודד עם הרשע במובן הכי טהור שלו – האגו.
את לומדת שרגשות לא נעימים כמו כעס, חרטה וטינה חייבים להיות מובנים ומוכוונים מחדש,
או שהם יחנקו את החיים שבתוכך וירעילו את העולם שמקיף אותך הן הפנימי, והן החיצוני.
את לומדת להודות כשאת טועה ולבנות גשרים במקום חומות.
את לומדת להיות בהוקרת תודה ולהתנחם בדברים הפשוטים שאת רגילה להתיחס אליהם כמובנים מאליהם.
לאט לאט את מתחילה לקחת אחריות על עצמך,
ואת מבטיחה לעצמך הבטחה שלעולם לא תבגדי בעצמך או תתפשרי על פחות ממה שהלב שלך משתוקק אליו.
את תולה שבשבת רוח כדי שתוכלי להאזין לרוח כך שתזכיר לך להמשיך לחייך,
להמשיך לבטוח ולהשאר פתוחה לכל אפשרות מופלאה.
את לומדת שאהבה עצמית היא השקפה עוצמתית.
לבסוף , עם אומץ בליבך ואלוהים לצידך את נוקטת עמדה,
לוקחת נשימה עמוקה ומעצבת את חייך באופן שבו את רוצה לחיות.
את לא צריכה לעשות הכל לבד, אני פה בשבילך.
אפשר ללמוד אהבה עצמית ביחד . צרי איתי קשר. אני מחכה לך.