היום אנחנו הולכים לדבר על איך אפשר לעזור בטיפול רגשי לאנשים שסובלים ממחלות כרוניות מכאבים כרוניים של שנים,
שניסו לטפל ברפואה הקונבנציונלית או עדיין מטפלים ברפואה הקונבנציונלית,
והרפואה הקונבנציונלית לא הצליחה לעזור להם לשחרר את השורש של המחלה.
ובעצם זה כל פעם הולך ונעלם וחוזר במשך שנים, או שזה מגיע למצב שהוא של כאב מאוד חריף של מחלה מאוד חריפה
והם רוצים לדעת איך אפשר להשתחרר מזה לחלוטין,
ואיך אפשר בעצם למנוע מזה מלחזור שוב או להבין מה הם יכולים לעשות
ואיך הם יכולים לקחת אחריות על הנושא הזה ולהקל על הסימפטומים להקל על הכאבים
בשביל זה הזמנתי לכאן בחור מקסים שהולך בעצם לשתף אותנו בצורה אנונימית בכאבים שלו בקשיים שלו,
ואני אשב פה ובעצם יסביר גם לו וגם לכם שמקשיבים עכשיו בבית.
איך אני בעצם אני יכולה לעזור,
ומה הם הכלים של שיטת המסע לחיבור לעצמך שפיתחתי שנותנת מענה
ובאמת עוזרת לגלות את השורש של המחלה וגם בהרבה מקרים אנשים דיווחו,
בקליניקה בצורה מוכחת כבר באמת יש המון המון עדויות לאפקטיביות של הכלים האלה
אז זה כמובן באישור רופא וכמובן שלא רופאה ולא מחליפה הרופאים וזה לא עצות רפואיות
בכל נושא רפואי יש להתייעץ עם רופא אבל במקביל לזה אני נמצאת פה כתקן של מטפלת רגשית,
ואנחנו הולכים לגלות את הכלים שיש לי בארגז.
אז בוא תשתף אותנו בעצם, מה מה הדברים שאתה חווה, מה מציק לך בחיים איפה זה מגביל אותך הכאב?

מרואיין:
או-קיי אז התחיל לי  איזשהו כאב, בכפות ידיים לפני משהו כמו חמש שש שנים
לא יודע לייחס את זה בדיוק ל סביב איזה תקופה או אם קרה משהו מלווה בתקופה.
התחילו לי בעצם כאבים שהם ממש מרגישים כמו נימול בקצות האצבעות וכאב, פנימי כזה עמוק הוא בא והולך חולף בערב
ומתגבר בימים עמוסים הוא יותר ניכר והוא בעצם מפריע לי בעיקר כמעט ורק כשאני במחשב מול עכבר ומקלדת ובטלפון
ולפעמים גם כשאני כותב אם עט וזה בשום תחום אחר זה לא מפריע לי.
אני מוזיקאי אני מנגן בפסנתר גיטרה כל מיני כלים זה לא כואב לי בשום דבר,
אם אני עכשיו יוצא לחופשה, בסיני אני שוכח מזה לחלוטין.
זה כאילו אינו עד שבעצם יש דברים ביום-יום שלי שאני ניגש אליהם ופתאום זה חוזר ושב ממש יכול להביא אותי למצב של תסכול
בסוף יום להיות מותש מאוד, מהכאב וזה משפיע על על המצב  … על מצב רוח

אוסנת:
אז בוא תספר לי באמת איזושהי נקודה בזמן ממש קיצונית שאמרת לעצמך ככה זה לא יכול להמשיך איזה רגע אחד בחיים שממש ככה הייתה התפרצות מאוד חזקה.

מרואיין:
הייתה לי תקופה של ממש התחלתי לעבוד יותר בתחום הסאונד.
הגיעו אלי הרבה פרויקטים והייתי ממש נאלץ לשבת מהבוקר עד הערב בבית לערוך לסיים פרויקטים של אנשים אחרים ופתאום הבנתי שהכאב הזה מאוד מגביל אותי בעבודה.
בעבודה שאני גם מאוד מאוד אוהב כלומר בתחום שאני מתעסק בו שנים ופתאום אני מאוד מוגבל בלעשות את זה ומוגבל גם לסיים עבודות בשביל האנשים פתאום מתקשרים אלי
והם רוצים שאני, מה איפה זה? איפה זה עומד? ואני כזה וואו איך אני מסביר את זה בכלל כל כך מרגיש מוזר לי אז כן שם זה תפס אותי.
וממש הייתי במסע של לנסות להבין אצל ברפואה הקונבנציונלית איפה זה איפה זה עומד אז הייתי אצל האורתופד כף יד פה ושם ורנטגן,
כל כך הרבה דברים שפשוט הובילו למבוי סתום או-קיי בחור אינך כלום, הכול טוב הכול תקין.
הemg תקין זה תקין ראומטולוג אצלו הכול פשוט הובילו אותי מרופא לרופא בלי שעדיין הגעתי לאיזשהו קצה חוט של בכלל איפה לחפש מה קורה?

אוסנת:
כן, ממש מתסכל זאת אומרת הייתה, אצל כמה רופאים ככה בצורה גסה

מרואיין:
רופאים מומחים אני חושב שאצל חמישה. כן

אוסנת:
וכמה זמן לקח כל הבירור הזה,

מרואיין:
אני חושב שכבר שלוש שנים שאני בתוך כל הדבר הזה

אוסנת:
ואוו אתה ממש שעובר מרופא לרופא מבדיקה לבדיקה והם כל הזמן  חוזרים ואומרים אין כלום אין כלום

מרואיין:
כן ממש ככה אין איזשהו קצה חוט לדבר

אוסנת:
ואז מה ?

מרואיין:
זה גורם לי לחשוב כבר בעצם המון שנים כבר תוך כדי חיפוש בעצם,
אמרתי לעצמי או-קיי יש פה עניין אולי זה בראש אולי זה אצלי?
אולי זה נפשי אולי זה? ממש שזה לקח אותי לנסות להבין איך איך איך זה איך זה משפיע עלי איך הרגש משפיע על זה איך זה משליך על זה.
ובאמת עוד לא מצאתי את הקשר כי באמת מה שמפעילים הטריגר לכאב ובאמת הוא פיזי אז אז לא אני לא יודע בעצם

אוסנת:
ובעצם אתה אומר שניסית ללכת לרפואה הקונבנציונלית הבנת שהם אומרים לך שזה סטרס או שזה הרגשי וכזה הבנת,
את זה, חשבת עם עצמך ולא הצלחת להבין מה הקשר… כי כשאתה עובד קשה זה מופיע כשתה נח זה נעלם
אז בעצם הגעת לרפואה הקונבנציונלית הגיעו למבוי סתום, מסקרן אותי אם היו לך עוד זוויות מבט שניסית להבין את התופעה שקורית לך.

מרואיין:
האמת  שכן קיבלתי איזשהו ספר שחבר הביא לי שבעצם חוקר את העניין של גוף נפש יותר לעומק שם הבנתי שכל מיני הדחקות רגשיות יכולות לגרום בעצם אי זרימה תקינה של דם לאזורים לתאים מסוימים
ובעצם שם נפתח לי העניין הזה שיש קשר ושצריך לבחון אותו, כן

אוסנת:
מהמם ואז איזה כלי היה לך בשביל לבחון אותו?

מרואיין:
האמת היא שלצערי לא לא לא מצאתי לא מצאתי את הכלי. את הצורת טיפול הנכונה בעצם למי ללכת כדי להבין בכלל מה המטען הרגשי שנדחק, בי אצלי שממשיך להניע את הדבר הזה כן, לא מצאתי

אוסנת:
ואני חושבת שלרוב המאזינים שלנו הבן-אדם הראשון שיקפוץ להם זה פסיכולוג או איזשהו, עובד סוציאלי כן ככה אני סקרנית.
אם הבנת שיש הדחקה רגשית ושהפסיכולוגים מטפלים בזה מטפלים ריגשיים מטפלים בזה פסיכודרמטיסטים מטפלים בזה יש טיפול בדרמה באומנות,
באמת יש כל כך הרבה טיפולים איך יוצא בסוף שאתה אומר לא מצאתי כלי לא מצאתי מטפל מה מנע ממך ללכת לכל האנשים האלה

מרואיין:
אז השיקול שלי היה כלכלי. שכל הטיפולים האלטרנטיביים האלה באמת, עולים המון כסף
וזה לא היה בסדר העדיפויות שלי וגם בעצם נשארתי עם איזושהי ציניות קלה לגבי הדבר של, או-קיי חונכתי על זה שבעצם הרפואה הקונבנציונלית נותנת מענה
ו ו. לא היה בי את ה100 אחוז  אמון ללכת ולהתמסר לטיפול כלשהו שיכול גם לארוך להיות בעצם לארוך הרבה זמן ואני לא יודע כמה כסף אני אצטרך לשים עליו
והאמונה שלי לא במאה אחוז שזה יהיה יעיל. אז? לא התמסרתי לדבר כזה לא הלכתי לנסות.

אוסנת:
אז אם היית, מגלה שיש דבר כזה שנקרא טיפול רגשי ושהוא נותן תוצאות כבר תוך חודשים בודדים והעלות שלו היא בערך חצי מטיפול פסיכולוגי זה היה יכול לעניין אותך

מרואיין:
אני חושב שכן זה היה, זה היה קורץ לנסות בטוח.

אוסנת:
הרבה אנשים, כשהם מתחילים ללמוד על הנושא של כאב פיזי הם שומעים על העולם של מיינדפולנס ושל מדיטציות. ואני סקרנית לשמוע אם הייתה לך בזה איזושהי התנסות

מרואיין:
כן. הלכתי לכמה ריטריטים של ויפאסנה והתחלתי לתרגל קצת יותר מדיטציה וגם כן מה ככה מהשמועה שרצה שזה באמת. יכול לעזור בטיפול בכאב פיזי כרוני

אוסנת:
מדהים אז באמת המדע מאוד מאוד תומך בכל העולם הזה של מדיטציות ומיינדפולנס ותשומת לב לכאן ועכשיו,
כדי להפחית כאב אפילו המדע מדבר על זה שזה עוזר להפחית כאב בשלושים אחוז.
אבל אני גם מבינה ממך שעצם העובדה שאנחנו מדברים על זה שזה עדיין מתקיים היום שזה לא פתר את הדברים השורש זה לפעמים הקל אבל זה עדיין לא פותר.

מרואין:
כן! לגמרי.

אוסנת:
אז הרבה אנשים לא יודעים שבעצם מעבר לטיפול פסיכולוגי ומעבר למדיטציה שהיא כללית כזאת של המיינדפולנס,
יש בעצם אפשרות ממש להיכנס לתת המודע ולשאול את הגוף שאלות ולקבל תשובות מהגוף מהאינטלגנציה הזאת שמפעילה את התאים שמפעילה את הלב שמפעילה את הנשימה וגם מפעילה את הכאב מה גורם לכאב,
ואחד הדברים שאני ככה, נתקלתי בהם כשחיפשתי, דווקא הקלה על הנפש זה באמת באיזושהי מדיטציה מאוד מאוד ספציפית ומכוונת כשהיא באה מעולם ה-nlp
שזה עולם של תכנות, תת המודע.
איך בעצם אפשר לשאול שאלות ממש את הגוף ולקבל ממנו את התשובות בצורה מאוד ממוקדת ולא רחבה
ממש לבוא ולשאול מה השורש של כאב X שיש לי בגוף, במקרה שלך. של כפות הידיים.

הנחיות לקראת מדיטציה :
אוסנת:
אז מה שאנחנו הולכים עכשיו לעשות, זה למצוא תנוחה נוחה
אנחנו עוד רגע נעצום את העיניים זה הזדמנות לעצור רגע את ההקלטה לעשות פיפי
לראות שבאמת יש שקט מסביבכם ולאפשר לעצמכם ממש להתמסר להנחייה.
בחלק מהפעמים, מספיקה נטו רק ההנחיה הזאת וממש אני אשמח לשמוע פידבקים איך היה לכם
ובחלק מהפעמים יש צורך להיעזר בעוד, אסטרטגיות ובעוד כלים כדי לשחרר התנגדויות, או מחסומים פנימיים
ובהחלט אפשר לפנות אלי ולשאול אותי מה אפשר לעשות אם פחות מתחברים יש המון המון דרכים והמון אסטרטגיות
אבל היום אנחנו נתאם מאחת מהן

מדיטציה:
אוסנת:
אז אפשר לאט-לאט לעצום עיניים. להרפות את המצח את הלחיים. ואת הסנטר.
אפשר להרפות את הצוואר ואת העורף. לנשום נשימות עמוקות אל הכתפיים. ממש להרפות את הידיים ואת הזרועות.
את כפות הידיים אפשר להרפות את הלב ואת החזה.
וממש לתת רשות למטען הרגשי שנמצא בתוך הכאב הפיזי. לקבל מקום ממש להגיד לגוף
תודה רבה שאיפשרת לי לשמור את הכאב הרגשי הזה שלא יכולתי להכיל או שלא היו לי כלים להתמודד איתו,
בשבילי,
ותודה שאתה מאותת לי שהגיע הזמן לרפא ולפתור את הכאב הזה
אני מסכים ומסכימה לפגוש את הכאב הפנימי את השורש הרגשי. של המחלה או הכאב שאני חווה
תרפה את הבטן את הגב העליון והגב התחתון אפשר להרפות את אזור האגן.
להרפות את הירכיים את השוקיים. ואת כפות הרגליים וכשכל  הגוף, נינוח ורפוי והנשימה עמוקה ואיטית.
ממש אפשר להגיד אני מסכים ומסכימה לפגוש את הרגשות שלי בעוצמה שאנחנו מסוגלים להכיל
ולאט-לאט ממש נדמיין שאנחנו נכנסים פנימה לתוך הכאב או לתוך זכרון של הכאב
וממש מבקשים מחוכמת הגוף, מהאינטלגנציה האינסופית של הגוף שיודעת לרפא הכל
היא יודעת להפעיל את מערכת החיסון יודעת להפעיל את הנשימה יודעת להפעיל את הדופק את צמיחת השיער והאינטלגנציה האינסופית של הגוף זמינה לנו כרגע,
ממש נדמיין אותה. בתור דמות מיטיבה זה יכול להיות איזושהי בועה
זה יכול להיות איזושהי אנרגיה טובה כל דימוי שמתאים לנו כרגע.
ניתן לעצמנו לראות איזשהו סמל של האינטליגנציה של הגוף איך זה מופיע אצלך?
או איזה סמל אתה בוחר, שמייצג את האינטליגנציה הזאת? ממש תגיד את זה בקול רם.

מרואיין:
שאלה טובה

אוסנת:
זה יכול להיות חייל זה יכול להיות דמות מוכרת איזשהו איש צדיק מלאך פיה דמות מהטלוויזיה מהספרים יכול להיות עצמך הבריא של עוד כמה חודשים

מרואיין:
זה יהיה האני ,

אוסנת:
כן מעולה אז בואו נבחר את האני העתידי שלנו, בעצם אותה דמות שיש לנו, כרגע שמרגישה בריאה ואנרגטית ושהנושא הישן הזה כבר לא מטריד אותה יותר.
וממש תראה את עצמך עתידי ותגיד לו, בקול רם. אני מוכן לפגוש את השורש של הכאב.
אני מוכן להכיל את הרגשות שלא יכולתי להכיל בעבר, היום יש לי הרבה יותר, משאבים, הרבה יותר יכולת הרבה יותר הבנה
להסתכל על מה שעברתי פעם מנקודת מבט חדשה אז בוא תנשום עמוק ותראה את עצמך עתידי.
ואתה ממש יכול להגיד לו, בקול רם אני מסכים לפגוש את הכאב הישן שיצר, את המחלה או את הכאב.
אני מוכן לעשות את החיבור בין גוף לנפש. ויש לי היום הרבה יותר כלים ומשאבים, לתת לזה מענה

מרואיין:
אני מוכן לפגוש את הכאב הישן להבין מאיפה הוא הגיע אני מוכן לחבר בין הכאב של הגוף והנפש

אוסנת:
ויש לי יכולת הכלה לכאב הזה

מרואיין:
ויש לי יכולת היום, להכיל את הכאב הזה,

אוסנת:
אני מבין שזה רק רגש חזק, ואם אני אתן לו את המקום הוא יחלוף

מרואיין:
אני מבין שזה רק רגש אם אני אתן לו את המקום, זה יחלוף

אוסנת:
אז אם יש איזשהם הסכמות ישנות שעשיתי עם עצמי לעולם לא להרגיש רגש מסוים אני משחרר את עצמי מההסכמות האלה ונותן לעצמי רשות מלאה להרגיש את כל הרגשות.

מרואיין:
אניש ומשחרר את עצמי מהמוסכמות שלי לגבי רגשות שאני לא רוצה לשחרר או אסרתי, מעצמי לשחרר אני מסיר זאת ממני.

אוסנת:
פשוט תנשום עמוק, ותראה את האני העתידי מושיט לך יד ומוביל אותך לאיזשהו מקום בגוף שהוא השורש של הכאב ביד
יכול להיות שהוא הוביל אותך למקום הצפוי שזה היד
יכול להיות שיוביל אותך למקום אחר לחלוטין.
ממש תסרוק מלמעלה עד למטה את הגוף ושים לב איזה אזור מושך את תשומת הלב שלך…
איזה אזור מתחיל להרגיש טיפה יוצא דופן מאחרים. אולי מתוח אולי לחוץ אולי כואב אולי מעקצץ אולי חם או קר איפה אתה מתמקד?

מרואיין:
מלבד מהזרמים שאני חש בקצות האצבעות לוקח אותי לצוואר

אוסנת:
מעולה מה יותר חזק הזרמים בקצות האצבעות או תחושה בצוואר כזורמים

מרואיין:
בקצות האצבעות מרגישים נעימים העקצוץ ובצוואר

אוסנת:
מעולה תנשום לצוואר. ותאפשר לעצמך ממש להרגיש את העקצוץ הזה
ותשאל את עצמך אם הייתה איזושהי איכות רגשית או אם הייתה איזושהי תמונה או מילה או אמונה או חוויה שנמצאת בצוואר מה זה יכול להיות

מרואיין:
עוד פעם מה אני מחפש?

אוסנת:
מה שאתה שואל את עצמך זה כשאני מסכים להרגיש את העקצוץ בצוואר ואני שואל את עצמי כשאני מנתק את הראש
ומסכים להיות לגמרי נוכח ולהעביר את, כל תשומת הלב שלי החומלת והאמפתית והמכילה על העקצוץ בצוואר
מה השורש של העקצוץ הזה יכול להיות שהופיע איזשהו רגש
יכול להיות שתופיע תמונה יכול להיות שתופיע אמונה, יכול להיות שיופיע זכרון.
פשוט תתמקד בעקצוץ ושים לב מה אתה חווה? האם קופצת איזושהי אסוציאציה או לחילופין, האם העקצוץ הזה מתחזק נחלש זז נשאר במקום מתחלף למשהו אני מרגיש

מרואיין:
שזה זורק אותי העקצוץ  הזה בא לי  ביחד עם רצון כזה לא של שלא יראו אותי,
להיות קצת בלתי נראה וכאילו כשאני במקום הבלתי נראה אני יותר נינוח אבל כשאני כאילו מפחד מזה כאילו שאני מרגיש שרואים אותי אז זה מתגבר

אוסנת:
מדהים. זה עקצוץ קשור לפחד מלהראות בוא תשאל את עצמך, איפה פעם ראשונה בחיים שלי, חוויתי פחד להראות מאיפה הפחד הזה מוכר לי

מרואיין:
לא יודע איפה אני זוכר אותו אני רק זוכר איזשהו סיפור של סבא שלי
כשהייתי בן ארבע שהוא לקח אותי לחוף ים. נורא התביישתי לגשת לילדים אחרים לשחק אז הייתי עומד מאחוריו ומבקש ממנו לעשות בינינו היכרות. כאילו פחדתי לגשת כאילו בעצמי.

אוסנת:
אז קודם כל מה שאתה חווה הוא מאוד מאוד טבעי כמעט כל בן-אדם חווה איזושהי חרדה חברתית מתי שהוא בחיים שלו ופחד ליצור קשר,
בוא תיכנס ממש לגוף של הילד בן הארבע שהיית
ממש תדמיין את חוף הים תדמיין את, את סבא תדמיין את החברים את הריח של הים את הרוח את הגלים צפים
ממש תהפוך את זה לכמה שיותר מוחשי בכל החושים
ותסכים לפגוש את הפחד של הילד בן הארבע
וממש אתה יכול לשאול את הגוף ואת צורת חשיבה של ילד בן ארבע שהיית מה הסיבה שאני פוחד מה, מהחברים האלה
מה מה הסיבה שאני פוחד לגשת אליהם מה הסיבה שאני צריך את העזרה של סבא.

מרואיין:
מבוכה פחד לא להשתייך

אוסנת:
פשוט היה לו  פחד שיגידו לו לא והוא ירגיש דחוי ולא שייך

מרואיין:
כן

אוסנת:
ובוא תסכים להרגיש את הפחד הזה לא להשתייך ולא להרגיש שייך ולא להרגיש חלק איפה הפחד הזה בגוף האם הוא עדיין בעקצוץ האם הוא זז למקום  אחר

מרואיין:
מרגיש לי שהוא ירד עכשיו לכפות ידיים

אוסנת:
מעולה, אז בוא תנשום לכפות ידיים, ותגיד לעצמך אני מסכים לפגוש את הפחד הזה להרגיש לא שייך
אני מסכים לפגוש את הפחד הזה להרגיש נבוך להרגיש מובך להרגיש מושפע להרגיש נלעג להרגיש. שאני לא לא איפה שהייתי רוצה להיות
ממש תיתן מקום להרגשה הזאת וממש תגיד לילד בן הארבע מי שאתה היום היי אני שהייתי בן ארבע אני פה מהעתיד.
בעתיד אני יכול להגיד לך שזה בסדר גמור להרגיש את כל מה שאתה מרגיש זה בסדר גמור להרגיש מבויש זה בסדר גמור להרגיש נבוך
זה בסדר גמור להרגיש דחוי זה בסדר גמור להרגיש לא מקובל זה לא אומר לך כלום
מה שהם יעשו איך שהם יתנהגו זה לא מה שמגדיר אותך זה לא מי שאתה מי שאתה זה
מי שאתה זה אהבה, מי שאתה זה אדם טוב. וזה בסדר להרגיש את כל מה שאתה מרגיש וממש תנשום  לכפות הידיים
ושים לב מה קורה לה תחושה כשאתה ממש צולל פנימה ללב-ליבו של הפחד. ומתמסר לפחד ונותן לו לשטוף בגוף
ולהיות כמו צונאמי כשאתה ממש נכנס למערבולת הפחד. ונותן לה לעשות מה שהיא רוצה בגוף מה מה אתה חווה, איזה תחושות עולות.

מרואיין:
אני ממש מרגיש תנועה כזאת בגוף. בעיקר בידיים של לנשום לתוך הידיים
זה ממש מניע חמצן יש תחושה של תחושתיות פתאום כאילו. משהו נהיה חי קצת באזורים שלהם ואיך אנחנו מתייחסים.

אוסנת:
מקסים וכשאתה ממשיך לנשום ולאפשר לידיים להתמלא בחיות וחיוניות והאנרגיה פתאום חוזרת לזרום במקומות הקפואים האלה
ואתה צולל פנימה ללב ליבו של המקום שהתחיל ככה להפשיר ולהתמלא בדם וחמצן
מה אתה מרגיש איזה רגש, צף ועולה מתוך הידיים בכאן ועכשיו?

מרואין:
חמימות

אוסנת:
מדהים חמימות זה אומר שטראומה משתחררת
הרבה פעמים כשיש טראומה רגשית אנחנו נקווה קור וקיפאון בעצירה של האנרגיה וכשהאנרגיה חוזרת לזרום,
והטראומה משתחררת אנחנו ממש נחווה חום פיזי עדין אז בוא תנשום אל החום הזה ושים לב מה הילד הקטן מרגיש,
שהוא מרשה לעצמו לפחד מדחייה וחוסר שייכות ולהראות לא טוב.
כשהוא מרשה לעצמו להרגיש ככה בלי להפוך את זה להסכמה שאם אומרים לי ככה או אחרת זה אומר עלי משהו
אם הוא פשוט נותן לרגש להיות בלי שזה יגיד עליו כלום והוא נותן לחמימות הזאת להתפשט איזה רגש עולה לו?

מרואין:
תקווה

אוסנת:
ואם לתקווה היו מילים מה התקווה אומרת לילד בן הארבע.

מרואיין:
שהכל שטויות הכול טוב

אוסנת:
מדהים הילד בן הארבע פותח את הלב וממש מקשיב לקול של התקווה לקול  של האינטלגנציה האינסופית לקול של האני העתידי הבריא שלו שאומר לו הוא ואללה זה מה זה שטויות,
זה רק מחשבות זה לא מה שאתה. הכל טוב איך הילד הקטן בן הארבע מגיב?

מרואיין:
מרגיש מרגיש שיש לו כוח,

אוסנת:
מדהים אז תנשום אל הכוח הזה תן לו למלא את הגוף את התאים את המולקולות את ה-dna את הרווחים שבין התאים בגוף
ומה המילים שהכוח אומר לילד בן הארבע עם הכוח היה יכול לתת עידוד וחיזוק לילד בן הארבע מה הוא אומר

מרואיין:
הוא אומר  לו שהוא מסוגל הכל

אוסנת:
מדהים אז בוא תיתן לילד הקטן להתמלא בכוח ובאנרגיה הזאת, של המסוגלות. ובוא. תראה איך הוא מגיב
לפחד שלא להיות דחוי או לא שייך כשהוא ילדים שהוא רוצה לשחק איתם שהוא מרגיש מסוגלות ויודע שלא משנה מה שנאמר גם אם יגידו לו לא, יהיה בסדר והכל שטויות
איך הסיטואציה הזאת מתנהלת בוא נדמיין אותם מחדש מה היה משתנה בה למרות שהוא לא משנה את מה שקורה איתם
ואולי אף הם אפילו דוחים אותו ולא רוצים לשחק איתו. במקום לחשוב שהוא לא בסדר או להתבייש לפחד מהפחד להידחות איך הוא מגיב אחרת

מרואיין:
פשוט בוחר ליהנות מדברים אחרים . מדהים אז כשיש לו את הידיעה שהם אומרים לא לא זה לא אומר עליו כלום הוא פשוט יכול ליהנות מדברים אחרים,
להרגיש מסוגל, להרגיש, טוב עם עצמו מה קורה, בידיים. איך הם מרגישות עכשיו איך מרגיש העקצוץ בגרון

מרואיין:
יש יש רווחה. תחושת רווחה בידיים, מקסים כן. מרגיש פחות ופחות מורגש נראה לי זה דבר טוב.

אוסנת:
מקסים , אז יש יותר רווחה בידיים והעקצוץ קצת פוחת ובוא תגיד לילד הקטן בן הארבע אתה של היום.
אני פה בשבילך גם אם מישהו דוחה, אותך גם אם מישהו אתה לא מרגיש מולו חלק גם אם אתה נמצא במקום שאתה לבד
אתה אף פעם לא לבד אני תמיד פה איתך אני תמיד יאהב אותך אני תמיד יקבל אותך אתה תמיד תהיה שייך אלי אני תמיד יחזק אותך ולפרגן לך, וימצא דברים אחרים כיפיים לעשות. במילים שלך

מרואיין:
אני פה איתך אני הכוח והאנרגיה ואני תמיד יהיה כאן להגן עליך זה לא משנה מה בכלל קורה סביבך תמיד אתה תדע שאתה מוגן שיש לך את עצמך

אוסנת:
שיש לך אותי אני פה בשבילך הוא לא  לבד, אני זה אתה, נכון אבל זה שני חלקים
יש את החלק המפוחד ויש את החלק המגן והחלק המגן תמיד פה להגן הוא תמיד פה לאהוב ולכן יש פה שני חלקים שהם אחד,
כמו שיש לנו לב וראש,
יש לנו גוף ונשמה
יש לנו גם את האני האינסופי שקיים בתוכנו את הניצוץ נשמה שלנו שתמיד נמצא פה בשביל האני האנושי המפוחד הכואב הפגיע אז עוד פעם

מרואיין:
אני תמיד כאן בשבילך תמיד שומר עליך כל הטוב טוב, מה שלא יקרה אתה מלא באהבה ממני אליך

אוסנת:
מקסים.

אז אם זה נתן לכם השראה ואתם סקרנים ללמוד על זה עוד לשמוע על זה עוד אתם מוזמנים לפנות אלי ואני אשמח לשתף